האם רשאים דוד ואחיינו לכהן יחדיו כחברים בוועד המושב?
עיקרי העובדות והשתלשלות העניינים
1. המערערים והמשיבים הם תושבי טפחות, מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, במועצה האזורית מרום הגליל. ביום 3.6.10 התקיימו בחירות לוועד האגודה של המושב. על חמשת החברים שזכו למירב הקולות נמנו גם המערערים, סיני ודוד דדוש, שניהם צאצאיו של מר חלומה דדוש: הראשון הוא בנו, והשני נכדו; הראשון הוא דודו של השני; השני הוא אחיינו של הראשון.
2. עם היוודע תוצאות הבחירות פנו המשיבים אל רשם האגודות השיתופיות, ובפיהם טענה, כי לא יתכן כדבר הזה שקרובי משפחה יבחרו ויכהנו יחדיו בוועד המושב. לפנייתם השיב עו"ד רמזי חוראני, מ"מ ראש אגף פיקוח במשרד התעשייה והמסחר, במכתב מיום 15.6.10, כי "ע"פ תקנה 26(ג) לתקנות רשויות האגודה... מר סיני דדוש ומר דוד דדוש שהם דוד ואחיין, אינם רשאים לכהן באותה ועדה, ועל כן על אחד מהם להגיש את התפטרותו לאלתר, או לחילופין זה שקיבל פחות קולות יוצא מוועד ההנהלה" (נספח ג' לערעור המינהלי). במענה לפניית המערער 2, אישר עו"ד אילן רונן, מנהל תחום פיקוח ועוזר רשם האגודות השיתופיות את קביעתו של עו"ד רמזי: "לא נשאר לי אלא לתמוך באמור במכתבו מיום 15.6.10 של עו"ד רמזי חוראני לפיו מתקיים בינך לבין מר סיני דדוש קירבה משפחתית כקבוע בתקנה 26(ג) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) התשל"ה - 1975" (נספח ד' לערעור המינהלי).
3. המערערים לא השלימו עם עמדה זו ושבו ופנו, באמצעות בא-כוחם, אל גב' יהודית קריסטל, מנהלת תחום מושבים (נספח ז' לערעור המינהלי) ואל עוזר רשם האגודות השיתופיות (נספח ה' לערעור המינהלי). זה מצדו ביקש מאת המחלקה המשפטית לבחון את הנושא, ובינתיים 'הקפיא' את המשך כהונת ועד האגודה של המושב (נספח ו' לערעור המינהלי). לאחר שקיבל את חוות דעתו המנומקת של עו"ד טל בראון, מנהל המחלקה המשפטית, ובהסתמך עליה, הודיע עו"ד אילן רונן, מנהל תחום הפיקוח ועוזר רשם האגודות השיתופיות, על שינוי החלטתו הקודמת: "הנני להודיע לצדדים כי ה"ה דדוש דוד ודדוש סיני כשירים לכהן יחדיו בועד האגודה..."(נספח ח' לערעור המינהלי).
4. המשיבים ערערו לבית משפט זה (עמ"ן 22400-07-10). בקשתם למתן צו ביניים נדחתה (החלטת כבוד השופטת נאוה בן אור מיום 27.7.10; נספח ט' לערעור המינהלי). במהלך הדיון בערעור התגבשה הסכמה - לאור טענה על פגיעה בזכות הטיעון - כי התיק יוחזר אל רשם האגודות השיתופיות אשר יתן החלטה חדשה לאחר מתן זכות טיעון בכתב לשני הצדדים. בית המשפט (כבוד השופט יורם נועם) נתן ביום 29.11.10 תוקף של פסק דין למוסכם.
5. רשם האגודות השיתופיות בחן את הסוגיה. בסעיף 7 להחלטתו מיום 27.2.11 ציין כבוד הרשם: "המצב המשפטי טעון תיקון שכן לא יתכן כי תחום כה חשוב ורלוונטי לאגודות השיתופיות ותחום פעילותן... ישאר לפרשנות של ערכאות השיפוט ולא יוסדר באופן ברור בדבר החקיקה עצמו. אני קורא למחוקק לתקן את המצב ולהחליט אם התכוון לפסול מכהונה בוועד גם דוד ואחיין שמכהנים בוועד ביחד עם ההורים ובין שלא ביחד" (נספח א' לערעור המינהלי). לשיטתו של הרשם, לפי המצב המשפטי העכשווי יש לבכר את הפרשנות לפיה דוד ואחיין אינם רשאים לכהן יחדיו בוועד האגודה של המושב. הרשם קבע כי כהונתו של המערער הראשון מבוטלת, וכי יוחלף במשיב הראשון.
מכאן הערעור המינהלי דנן.
6. המערערים טוענים כי פרשנותו של כבוד הרשם בטעות יסודה. לדידם, הן הפרשנות הלשונית, הן זו התכליתית, תומכות בגישתם, שלפיה דוד ואחיין כשירים לכהן יחדיו בוועד. מנגד, המשיבים סומכים את ידיהם על החלטת הרשם, מצטרפים לנימוקיו המפורטים, וחוזרים על ההלכה הפסוקה, שלפיה בית המשפט יטה שלא להתערב בהחלטות הרשם (למידת הפיקוח השיפוטי על החלטות רשם האגודות השיתופיות ראו את דברי כבוד השופט יצחק עמית בבג"ץ 861/07 קמחי נ' רשם האגודות השיתופיות פיסקה 46 והאסמכתאות המצויינות שם (ניתן ביום 8.12.2010)).
דיון משפטי
7. בשאלה משפטית עסקינן, שאלת פרשנותה של הוראת תקנה 26(ג) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה - 1975:
"אלה פסולים להיבחר לועד או להמשיך לכהן בו:
...
(ג) אחים, בני זוג, הורים וצאצאיהם ובני זוגם שנבחרו לועד...".
עינינו הרואות, באופן מפורש נקבע בתקנה מיהם קרובי המשפחה הפסולים מלכהן בוועד, ואלו נחלקו לארבע קבוצות: (א) אחים; (ב) בני זוג; (ג) הורים וצאצאיהם; (ד) הורים ובני זוגם של צאצאיהם. בנוסח התקנה, בין לבין, מפריד פסיק: "הפסיק מורה על הפסקה בדיבור בתוך המשפט, ועל כן הוא עשוי לבוא במקום שיש תפנית במבנה המשפט" (כללי הפסוק החדשים של האקדמיה ללשון העברית (מוסף ז' במלון אבן שושן המרכז (תשס"ה-2006) 1182)). לא לחינם הושם פסיק, על מנת להפריד בין חלקי המשפט. חזקה ידועה היא כי המחוקק אינו משחית את מילותיו לריק; גם פסיק בכלל הזה. הפועל היוצא מן האמור הוא כי אין ניתן לכרוך יחדיו "אחים וצאצאיהם", אלא רק "הורים וצאצאיהם".
8. נוסח התקנה ברור ומפורש. התיבה "צאצאיהם"מתייחסת להורים ובני זוגם; ולהם בלבד. הביטויים "הורים וצאצאיהם ובני זוגם"חוברו להם יחדיו, היו למקשה אחת באמצעות ו' החיבור, והובדלו בפסיק מהביטוי "אחים". מבחינת התחביר, אין ניתן לקבל את פרשנותם המאולצת של המשיבים אשר לפיה המונח "צאצאיהם"מתייחס לכל אחת מן החלופות שצויינו בתקנה: קרי, גם ל'אחים וצאצאיהם'; גם ל'בני זוג וצאצאיהם', בנוסף ל"הורים וצאצאיהם ובני זוגם". הפירוש המוצע על-ידי המשיבים נוגד את לשון התקנה, וכזאת לא ייעשה: "לשון החוק היא 'בסיס האם' לכל מהלך פרשני, והיא הקובעת את מנעד האפשרויות הפרשניות אשר מתוכן מחלץ בית המשפט את הפרשנות המשקפת באופן מיטבי את תכליתו של דבר החקיקה. פרשנות שאין לה עוגן בלשון החוק חורגת, אפוא, ממנעד האפשרויות הפרשניות" (דברי כבוד השופטת א' חיות בע"א 10846/06 'בזק' החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' מנהל מס שבח מקרקעין - רחובות (פיסקה 24 והאסמכתאות המצוינות שם); "מלאכת הפירוש אינה מוגבלת אך למילים, אך המילים מגבילות את הפירוש" (דברי כב' השופט ש' לוין בד"נ 40/80 קניג נ' כהן, פ"ד לו (3) 701, 715 בהתבסס על F.Frankfurter, Colum L. Rev 47 (1947) 527, 544 "some reflections on the reading of statues"). אכן, בענייננו, מילותיה של התקנה, אלו שצויינו בה, ואלו שלא, הפסיקים וו' החיבור, מגבילים את פירושה.
9. אילו ביקש מחוקק-המשנה לסייג את החברות המשותפת בוועד גם לאחים וצאצאיהם, היה מציין זאת במפורש, ולמצער היה נוקט לשון שלפיה הצאצאים הנזכרים בתקנה, הם צאצאיהם של כל אלו שנמנו בה. צורת ריבוי שכזו - "של כל אחד מאלה" - קיבלה ביטוי חוזר ונשנה בחקיקה ובחקיקת המשנה (ראו הגדרת "קרוב" בסעיף 1 להודעה בדבר כללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים, תשס"ג - 2003; הגדרת "בן משפחה מדרגה ראשונה" בסעיף 16(ד) לכללי מינוי דיינים (סדרי העבודה של הוועדה למינוי דיינים), תשנ"ח-1997; הגדרת "קרוב" בסעיף 1 לחוק החברות, תשנ"ט - 1999).
10. כאשר חפץ המחוקק או מחוקק-המשנה לקבוע שאחיין יחשב "קרוב" או "בן משפחה" לדודו, הוא עשה כן בלשון ברורה ומפורשת. כך למשל מגדיר סעיף 86 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 "'בן משפחתו' - לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה: ... דוד או דודה, אחיין או אחיינית" (דוגמאות נוספות יש למכביר. למשל: הגדרת "בן משפחה אחר" בתקנה 18 לתקנות זכויות נפגעי עבירה, תשס"ב-2002; הגדרת "בן משפחה אחר"בתקנה 18 לתקנות שירות המדינה (משמעת) (החלת הוראות מחוק זכויות נפגעי עבירה), תשס"ז-2006).
11. מצדו השני של המטבע ניתן להיווכח בכמה וכמה דברי חקיקה שבהם אחיין אינו מוגדר כ'קרוב' לדודו. בעוד צאצאי אחים אינם נחשבים קרובים, הרי שצאצאי הורים ובני זוגם כן נחשבים כקרובים. לדוגמא: סעיף 1 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965 מגדיר "'קרוב',לאדם פלוני:(1) בן זוג; (2) הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של אותו אדם פלוני; (3) אח או אחות ובני זוגם; (4)...". קרי, קיימת הבחנה בין צאצאי הורים ובני זוגם לבין צאצאי אחים. מדובר בפרנטלות שונות ומרוחקות זו מזו, וחל עליהן דין שונה.